תא"ח
בית משפט השלום רחובות
|
44259-03-10
16/02/2011
|
בפני השופט:
שירלי דקל נוה
|
- נגד - |
התובע:
מינעשת בע " מ
|
הנתבע:
1. צחי לוי 2. ס י מפוניה של טעמים בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
כללי
1.זוהי תביעה לפינוי מושכר שהוגשה בהתאם לפרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
2. התובעת היא בעלת זכויות חכירה במקרקעין המצויים באיזור המלאכה ביבנה, גוש 5167 חלקה 2, בשטח של 2,411 מ"ר, עליהם מבנה של כ – 280 מ"ר (להלן: "מבנה" או "המושכר").
3. ביום 10.3.09 הנתבע 1 שכר מהתובעת את המושכר בהסכם שכירות בלתי מוגנת (להלן: "הסכם השכירות"). תקופת השכירות שנקבעה בהסכם הייתה ל-12 חודשים מיום 1.5.09 ועד ליום 31.4.10, וכן ניתנו לנתבע 1 2 תקופות אופציה, כל אחת בת 36 חודשים.
תביעת התובעת לפינוי הנתבעים מהמושכר
4. התובעת טענה כי למרות שכרתה את הסכם השכירות עם הנתבע 1 והשכירה לו את המבנה, בפועל מחזיקה במושכר הנתבעת 2, ללא הסכמתה של התובעת, וללא כל זכות חוקית לכך, ועל כן, יש להורות על פינוייה מהמושכר. הנתבעת 2 היא חברה בע"מ, שבעלת מניותיה והמנהלת של החברה היא אורטל לוי, אחותו של הנתבע 1.
5.התובעת טענה כי הנתבע 1 הפר ומפר את הסכם השכירות הפרות רבות ויסודיות, שמקנות לתובעת את הזכות לבטל את הסכם השכירות ולפנות את הנתבע 1 ממבנה לאלתר, לרבות - אי תשלום דמי שכירות במשך חודשים ארוכים, ביצוע חריגות בניה, הפעלת מסעדה ללא קבלת רישיון עסק, העברת זכויותיו של הנתבע 1 לנתבעת 2, אי המצאת פוליסת ביטוח, ואי תשלום מיסים ותשלומים.
6.כמו כן, לאחר הגשת התביעה ובמהלך ההליכים המשפטיים, הגישה התובעת בקשות נוספות, מאחר שטענה כי התברר לה מפירסומים שונים שהנתבעת 2 השכירה את המושכר בשכירות משנה לשוכר משנה שלישי – בסר ישראל נדל"ן (להלן: "חברת בסר"), וגם זאת ללא קבלת הסכמת התובעת.
טענות הנתבעים
7. הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי התובעת מנסה לעשות עושר ולא במשפט, נוהגת כלפיהם בעושק ובהטעיה, ובבחינת "הרצחת וגם ירשת".
לטענת נתבעים, התובעת העלתה טענות כלפיהם רק לאחר שהשקיעו כספים רבים בשיפוץ המבנה וסביבתו, לצורך הפעלת אולם אירועים ומסעדה, והעסק החל לפעול.
הנתבעים טענו כי המבנה הושכר להם ל – 7 שנים, ואף הובטח להם כי יוכלו לשכור אותו ל – 10 שנים, ולכן השקיעו את מירב כספם בעסק. מאחר שהנתבעים ומנהל התובעת הם קרובי משפחה, הם נתנו בו אמון מלא בעת כריתת הסכם השכירות.
8.הנתבעים טענו כי התובעת היא שהפרה את הסכם השכירות, מאחר שהתברר בדיעבד כי שטח החניה שהושכר אינו נמצא בבעלות התובעת, בכך שלא המציאה להם חשבוניות מס, לא דאגה לרישיון עסק, ולאור חריגות הבניה שביצעה במבנה.
לגבי טענת התובעת על השכרת המשנה לחברת בסר – הנתבעים טענו כי מדובר בהשכרת המקום לאירוע של מכירות בלבד, ולפיכך, אין במעשיהם כל הפרה של ההסכם, שכן על פי ההסכם הם זכאים להשכיר את המושכר לאירועים.